לאן מגישים בקשה לעיכוב ביצוע?
תקנה 145 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעות כי בטרם הוגש ערעור רשאי בית המשפט לעכב את ביצוע ההחלטה, ולאחר הגשת ערעור רק בית משפט אליו מערערים רשאי לעשות כן.
אולם, יש מצבים בהם שני הצדדים מערערים והחוק חסר התייחסות למצב דברים זה. בע"א 4145/24 נקבע כי בהינתן שהוגש ערעור, גם הצד השני (שלא ערער עדיין) צריך להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור.
אולם, עדיין קיים חסר בנושא זה שלא הוכרע.
כדברי השופט עמית בע"א 4145/24:
קושי דומה יכול להתעורר במצב הפוך שבו ראובן פונה תחילה לערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב ביצוע בטרם הגשת הערעור, ואילו שמעון מגיש לאחר מכן ערעור ועמו בקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור. במצב המתואר, הסמכות לדון בבקשתו של ראובן מסורה לערכאה הדיונית, שהרי הבקשה הוגשה בטרם הגשת ערעור כלשהו על פסק הדין (תקנה 145(ב)), בעוד שהסמכות לדון בבקשתו של שמעון מסורה לערכאת הערעור (תקנה 145(ג)). על פני הדברים, לקושי שמתעורר במצב זה אין מענה בלשונה של תקנה 145