אי הגבלת זמן למענה לבקשה לביטול קנס

כשמקבלים קנס (כולנו מכירים את זה) אפשר לבקש לבטל את הקנס. אולם, הזמן שתובע יכול להתעכב בתגובה לבקשה - לא מוגבל בזמן.

לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אדם יכול להגיש בקשה לביטול הודעת קנס. אולם, הזמן הניתן למענה לבקשה - לא מוגבל. מצד שני, החוק אינו מאפשר לאדם להגיש הודעה על רצונו להישפט בזמן שבקשתו בטיפול. כך, אין התיישנות בעבירות ברירת משפט. בנוסף, קיים חוסר עקביות בין אדם אשר מגיש בקשה לביטול הקנס טרם הגשת הודעה על רצון להישפט - ללא סד זמנים להעמדה לדין, לעומת אדם “שהופך את היוצרות” ומגיש בקשה לביטול קנס לאחר הגשת הודעה על רצון להישפט.

הלאקונה הוקמה בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס’ 23), תשנ"ו-1996 - שנעשה לתכלית שונה, ללא התייחסות או דיון על השפעת התיקון על מועד ההעמדה לדין.

בית המשפט העליון, מבקר המדינה, ונציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - כולם הורו למחוקק לפתור את הלאקונה.

כדברי כב׳ השופט שוהם (ברע"פ 2487/15):

ואולם, סעיף 229(ג) הדן בסמכותו של תובע לבטל את הודעת הקנס, אינו מציין מהי התקופה המוקנית לתובע לצורך מתן מענה לבקשה לביטול הקנס. עובדה זו עשויה לפתוח פתח להשתהות בלתי סבירה מצידה של הרשות עד למתן מענה לבקשה לביטול קנס. המשיבה לא הגישה תגובתה לעניין זה, למרות שהתבקשה לכך, ויש לתת את הדעת לטווח הזמנים המירבי שיינתן לרשות, לצורך מתן מענה לבקשה לביטול קנס.

לינקים #

1. רע"פ 2487/15 אבולפיה נ’ עיריית רמת גן (6.5.2015) - סעיף 9 לפסק הדין
2. פעילות התביעה העירונית בכמה מועצות מקומיות. דו"ח ביקורת שנתי 71ג, מבקר המדינה, 2021 (עמ’ 1870)
3. דו"ח פעילות לשנת 2022 של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. עמ’ 119 (ג2) - תלונות 17/22 ו 198/22. עדכון סטטוס בפרק 4 לדו"ח