אין הסדר למעמד צדדים שלישיים המתנגדים לחילוט בעבירת שוחד
סעיף 297 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מאפשר לבית המשפט להורות על חילוט רכוש של מי שהורשע בעבירת שוחד - הן חילוט מה שניתן כשוחד, והן חיוב נותן השוחד לשלם למדינה את שווי התועלת שהפיק מן השוחד.
אולם, בניגוד להסדרי חילוט אחרים (כגון חוק איסור הלבנת הון או פקודת הסמים המסוכנים), סעיף 297 אינו מתייחס כלל למעמדם של צדדים שלישיים - נושים, בעלי זכויות ואחרים - המבקשים להתנגד לחילוט. כך, נושה תם לב שזכאי לכספים מהנידון עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה, ללא כל מנגנון חוקי ברור המאפשר לו להתנגד לחילוט רכוש שהוא טוען לזכות בו.
בע"א 4338/22 קבעו שלושת שופטי ההרכב כי מדובר בחסר בלתי מכוון (לקונה) שיש להשלימו בדרך שיפוטית. השופט כשר, בדעת מיעוט לעניין התוצאה, הצטרף לקריאה שנשמעה כבר לפני למעלה מ-15 שנים לחקיקת הסדר חילוט כולל:
מעשה הטלאים בו נרקמו הסדרי החילוט במשפטנו והלשון המוקשית של חלקם, הובילו לכך שבחוקים שונים מעוגנות כיום הוראות חילוט נבדלות זו מזו אשר לא תמיד ניתן ליישבן האחת עם רעותה […] כוחה של הפסיקה בענין זה הוא מוגבל. עיקר המלאכה מונח לפתחם של משרד המשפטים ושל המחוקק, וככל שאלה יקדימו ויתנו דעתם לדבר, כן ייטב […] אף שהדברים נאמרו לפני למעלה מ-15 שנים, עד עתה טרם נחקק הסדר כולל לדיני החילוט, אשר יהיו בו כדי לפתור את הפערים ואת חוסר ההתאמות בין הסדרי החילוט הספציפיים הפזורים כיום בין דברי חקיקה שונים. אצרף אפוא את קולי למצפים לחקיקתו של הסדר כולל בעניין, על יתרונותיו, במהרה בימינו.