דילוג לתוכן

חברות

אין סנקציה להפרת צו לפי 353א לחוק החברות

סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט, 1999 מאפשר לשופט להורות לחברה להפקיד ערובה, אך לא מפרט מה קורה עם החברה לא עשתה כן.

הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

מי צריך לשלם את שכרו של נאמן בהליכי פירוק כשאין כסף לחברה?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 השאיר לקונה בגדרה לא ברור על מי מוטל החיוב לשאת בהוצאות הליך חדלות פירעון. למשל, דירקטור בחברה פרטית שאינה פעילה מזה שנים מגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון בעניינה. קופת החברה הבלתי פעילה ריקה, ומהנסיבות עולה חשש מבוסס שבסוף הליכי הפירוק תיוותר קופת הנשייה ריקה מנכסים, כך שלא יימצא מקור למימון ההוצאות הכרוכות בפירוק, ובראשן שכרו של הנאמן בהליך

כדברי כב׳ השופט גרוסקופף (בע"א 4842/23):