מי צריך לשלם את שכרו של נאמן בהליכי פירוק כשאין כסף לחברה?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 השאיר לקונה בגדרה לא ברור על מי מוטל החיוב לשאת בהוצאות הליך חדלות פירעון. למשל, דירקטור בחברה פרטית שאינה פעילה מזה שנים מגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון בעניינה. קופת החברה הבלתי פעילה ריקה, ומהנסיבות עולה חשש מבוסס שבסוף הליכי הפירוק תיוותר קופת הנשייה ריקה מנכסים, כך שלא יימצא מקור למימון ההוצאות הכרוכות בפירוק, ובראשן שכרו של הנאמן בהליך
כדברי כב׳ השופט גרוסקופף (בע"א 4842/23):
ודוק, אין משמעותן של קביעות אלו כי לא קיים צורך בהסדרה חוקית מפורשת של הסוגיה דנן. נהפוך הוא, יש לקוות כי המחוקק יידרש לתופעה בה עוסק ערעור זה, ויתקין לה פתרון באמצעות דבר חקיקה. כל שהובהר, איפוא, הוא כי בהיעדר הסדרה כזו של המחוקק, רשאי – ואף חייב – בית המשפט לפעול למילוי החסר הקיים בדין.