חוקתי

בפסק דין יששכרוב (ע"פ 5121/98) התקבלה דוקטרינת הפסילה הפסיקתית לדין הישראלי. בפסק דין בן חיים (רע"פ 10141/90) הוחלה דוקטרינה זו על ראיות חפציות. בהינתן שראיה הושגה שלא כדין בית המשפט יכול לפסול ראיה.

בעניין שמש (דנ"פ 5852/10) נקבע כי המקום להעלות את טענת הפסלות היא בתחילת המשפט. עם זאת, מאז השנים שעברו לא הוגדרה בחוק הפרוצדורה המאפשרת פסילה זו.

דבר זה יוצר בעייתיות מסוימת, שכן כדי לפסול ראיה חפצית לפעמים צריך להעיד את הנאשם. אולם, משעה שהנאשם מעיד כי החפץ היה בידיו זוהי עדות קבילה ולא תמיד צריך יותר את הראיה החפצית.